זו הסיבה שפתחתי לבת שלי פנסיה בגיל 0

קרן פנסיה הוא מוצר שבד"כ נתקלים בו לראשונה צעירים בשנות ה-20 לחייהם, כאשר המעסיק במקום העבודה הראשון מתחיל להפקיד להם לאחר 6 חודשי עבודה (או לאחר 3 חודשים, אם קראו את הפוסט הזה).

במסגרת סדרת פעולות שביצעתי לאחר לידת ביתי, החלטתי לפתוח קרן פנסיה עבורה כבר בגיל 0. בחרתי לצרף אותה במעמד עצמאי לקרן פנסיה משלימה עם הפקדה בהוראת קבע של 1 ש"ח בחודש.

האם בכלל ניתן לפתוח קרן פנסיה לקטין? כן, אין סעיף בתקנון שאוסר על כך, ואין חוזר בנושא שהוציאה רשות שוק ההון שטוען שזה אסור. אציין מראש, שרבים מהיצרנים (חברות ביטוח ובתי השקעות) לא אוהבים את זה. אלטרנטיבית, אפשר לעשות את מה שאפרט בהמשך הפוסט גם עם קופת גמל (לא גמל להשקעה), וזה מחליק ליצרנים הרבה יותר בקלות בגרון.

אז למה פתחתי לה פנסיה בגיל 0 ולמה דווקא פנסיה משלימה?

כדי להבין, אסביר בקצרה על ההבדל המהותי בין פנסיה מקיפה לפנסיה משלימה.העמיתים בפנסיה מקיפה, מקבלים ממדינת ישראל תשואה ריאלית מובטחת של כ-5.15% על כ-30% מהכספים בקרן. עקב ההטבה שמקבלים החוסכים, נקבעה תקרה שנתית (שנגזרת מהשכר הממוצע במשק) לכספים אותם ניתן להפקיד לקרן בסך של 65,514 ש"ח נכון לשנת 2025. כלומר, רק כ-70% מהכספים יושקעו במסלול ההשקעה שנבחר.בפנסיה המשלימה, אין תקרה, ו-100% מהכספים יושקעו במסלול הנבחר.

משקיעים צעירים מסתכלים על רכיב התשואה המובטחת במקיפה כחסרון לעיתים, ביחס לפנסיה המשלימה שכן הם סבורים שיוכלו להשיא תשואה גבוהה יותר במסלולים מנייתיים. אני דווקא סבור שפנסיה מקיפה עדיפה כלכלית, ואפשר להכין מהלימון לימונדה.

בגיל מתקדם יותר אין עוררין כי פנסיה מקיפה עדיפה:

1) לקראת הפרישה, כשאנחנו רוצים לעבור למסלול פחות תנודתי, התשואה המובטחת סביר שתדחוף את ביצועי הקרן כלפי מעלה.

2) בפרישה- מקדמי ההמרה לקצבה נמוכים יותר בפנסיה המקיפה לעומת הפנסיה המשלימה (בזכות רכיב התשואה המובטחת). כלומר, על אותו סכום, נקבל קצבה גבוהה יותר בפנסיה המקיפה.

3) לאחר הפרישה- פורשים בפנסיה מקיפה זכאים ל-60% תשואה מובטחת שמתעדכנת אחת לשנה על סמך התשואות (ישנם עוד גורמים שמשפיעים על השינוי בקצבה, אך לא רלוונטי לנושא הזה). 

בחירה במסלול השקעה מתאים בפרישה, עשויה להביא לגידול ריאלי של הקצבה בכל שנה.

עמית בקרן הפנסיה שירצה לנייד את הכספים מהפנסיה המשלימה למקיפה לקראת הפרישה או בפרישה יגלה שגם בניוד קיימת תקרה, כפי שמפורט בסעיף 2.ד(1) לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (העברת כספים בין קופות גמל): "מקופת גמל שאינה קרן חדשה מקיפה לקופת גמל לקצבה שהיא קרן חדשה מקיפה, כספים בסכום העולה על הסכום המרבי החודשי שניתן להפקידו לאותה קרן במועד המעבר, לפי הוראות תקנות קופות גמל או תקנות לפי סעיף 22 לחוק שיבואו במקומן, כשהוא מוכפל במספר החודשים שחלפו ממועד התשלום הראשון לקופה המעבירה; ואולם לגבי עמית שהופקדו בשלו כספים לאותה קרן או לקרן חדשה מקיפה אחרת בשל אותם חודשים, יופחת מהסכום המרבי האמור, סכום בגובה היתרה הצבורה בשל אותם כספים; לעניין זה, "מועד התשלום הראשון לקופה המעבירה" – מועד התשלום הראשון לקופה המעבירה שאליה שולמו לראשונה כספים או לקופת גמל שאינה קרן חדשה מקיפה שאליה שולמו לראשונה כספים שהועברו לקופה המעבירה, לפי העניין;"

ובתרגום לעברית: התקרה אותה ניתן לנייד מפנסיה משלימה לפנסיה מקיפה הינו מספר חודשי הותק (לחלק ב-12 כדי להפוך לשנים) של הפנסיה המשלימה כפול התקרה פחות הצבירה הקיימת בפנסיה המקיפה. הותק נספר ממועד ההפקדה הראשונה.

לדוגמה- פנסיה משלימה עם ותק של 10 שנים. הצבירה בפנסיה המשלימה הינה 300 אלף ש"ח, ובפנסיה המקיפה הצבירה הינה 500 אלף ש"ח.

ותק (שנים)	תקרה שנתית (ש"ח)	צבירה במקיפה (ש"ח)	תקרת ניוד (ש"ח)
10	65,514	500,000	(65,514*10)-500,000=155,140

בדוגמה הנ"ל ניתן לנייד רק 155 אלף ש"ח מתוך 300 אלף שנצברו בפנסיה המשלימה.

ונחזור לשאלה מתחילת הפוסט- למה פתחתי לה פנסיה בגיל 0 ולמה דווקא פנסיה משלימה?

אם נצא מנקודת הנחה שבגיל 30 היא תגיע לשכר שיחרוג מתקרת המקיפה, ולמעשה ברגע זה תפתח לה הקרן המשלימה. אם פתחתי לה קרן פנסיה בגיל 0, הגדלתי את תקרת הניוד ב- 1,965,420 ש"ח (30*65,514), כמעט שני מיליון ש"ח. כמה זה שווה בכסף? ברשותכם אקח כמה הנחות על מנת לפשט את החישובים:

1) אין שינוי ריאלי בתקרת הפנסיה המקיפה

2) תשואת שוק המניות הריאלית 7%

3) תשואת שוק האג"ח הריאלית 1%

4) כאמור, בגיל 30 תגיע לשכר שחוצה את תקרת הפנסיה המקיפה

5) היא תמשוך קצבה פנסיונית בגיל 60

6) לשם הנוחות, אני מתעלם מדמי ניהול, פרמיות ביטוח ועוד

7) תשואה ריאלית עבור 30% מהכספים במקיפה היא 5.15%

8) בעת הניוד החשיפה האפקטיבית למניות תהיה 50%

9) מקדם המרה לקצבה לאישה בגיל 60 בפנסיה המקיפה 221

10) מקדם המרה לקצבה לאישה בגיל 60 בפנסיה המשלימה 232

ניקח 3 סיטואציות:

1) ניוד בפרישה- ניידנו סכום של 1.96 מיליון ש"ח, כך שההפרש שיחול מקורו במקדם ההמרה לקצבה בלבד. כאמור, המקדם במשלימה גבוה יותר, כך שתתקבל קצבה קטנה יותר.

קצבה מקיפה (ש"ח)	קצבה משלימה (ש"ח)	הפרש (ש"ח)
8893	8471	422

 כלומר, קיבלנו תוספת של 422 ש"ח לקצבה החודשית לפורש עד לשארית חייו.

2) ניוד 5 שנים לפני הפרישה- יש הגיון לנייד את הסכום עוד לפני הפרישה בשביל להנות מרכיב התשואה המובטחת.

נתחיל במשלימה- מסלול השקעה של 50% מניות ו-50% ייתן תשואה ריאלית משוקללת של 4%.

לאחר 5 שנות השקעה נגיע לסכום של 2,391,234 ש"ח

במקיפה- עבור חשיפה אפקטיבית של 50% מניות, צריך במסלול ההשקעה לבחור 71% מניות ו-29% אג"ח.יחד עם רכיב התשואה המובטחת נגיע לתשואה ריאלית משוקללת של 5.23%. לאחר 5 שנים יצטבר לנו סכום של 2,536,023 ש"ח

קצבה מקיפה (ש"ח)	קצבה משלימה (ש"ח)	הפרש (ש"ח)
11,475	10,307	1,168

3) ניוד 10 שנים לפני הפרישה- אותן הנחות ונתונים כמו בסעיף הקודם רק עם השקעה ל-10 שנים.

משלימה- 2,909,301 ש"ח

מקיפה- 3,272,284 ש"ח

קצבה מקיפה (ש"ח)	קצבה משלימה (ש"ח)	הפרש (ש"ח)
14,860	12,540	2,266

שימו לב שכל הפערים במונחים ריאליים. יכול להיות מדובר בלא מעט כסף, וזה עוד לפני שלקחתי בחשבון את התפתחות הקצבה (60% תשואה מובטחת במקיפה, שלא קיים במשלימה).

נכון, הרבה דברים יכולים להשתבש בדרך, אבל הסכום הכספי שמוקדש לזה כל-כך קטן, והרווח הפוטנציאלי הלא קטן לדעתי שווה את זה. אם קראתם בדקדוק את תקנות הניוד, ראיתם שמספיקה הפקדה יחידה במועד הפתיחה על מנת לקבל את הותק. אני העדפתי להפקיד בהוראת קבע (כאמור של שקל אחד), כדי לשמור על הקופה פעילה ולהמנע ממקרה של איחוד כפוי של קופות לא פעילות.

נקודה למחשבה- כנראה שפתיחת קרן פנסיה לתינוק זה משהו שמעטים יעשו, אבל אולי לצעיר שנכנס לשוק העבודה שווה להפקיד בגין סכום קטן מהמשכורת לפנסיה המשלימה על מנת לצבור עוד כמה שנים של ותק.