למה הלוואות חברתיות הן לא חלק מהתיק שלי

הלוואות חברתיות מאפשרות לכם לתת הלוואה לקבוצת אנשים או עסקים שאינכם מכירים דרך מתווך שאינו מן המתווכים המסורתיים (כמו בנק).

למעשה מדובר בהשקעה בחוב בשוק הלא סחיר (כלומר העסקה אינה מתבצעת בשוק ההון כמו באג"ח סחיר), מה שנקרא השקעה אלטרנטיבית.

אז למה אני לא בעד?

"הבנק הציע לי על פקדון 4%, ובהלוואות חברתיות אני מקבל עוד 2-3%". יכול להיות שזה נכון, אבל לא מדובר על מוצרים באותה רמת סיכון. ההשוואה הנכונה צריכה להיות לאג"ח בשוק הסחיר.

מה החסרונות מול אג"ח בשוק הסחיר?

1. אי היכולת להעריך סיכונים- בשוק הסחיר, הדלתא בין הריבית שנקבל מאג"ח של חברת נדל"ן לעומת ריבית מאג"ח ממשלת ישראל ייגלם בדיוק את הפיצוי על אי הודאות העודפת שבאג"ח של חברת הנדל"ן.
   

   בהלוואות חברתיות אין לנו את היכולת להעריך האם ישנה הלימה בין הריבית שנקבל לסיכון שאנחנו לוקחים.

   
   

רוצים לוודא שיש הלימה בין הריבית לסיכון? זאת בדיקה שקשה מאוד לבצע לבד ללא הבנה מעמיקה וכנראה שתצטרכו לשכור את שירותיו של יועץ מקצועי, אך עצם לקיחת השירות שכרוך בתשלום שיקוזז מהרווחים, הופכת את ההשקעה ללא משתלמת.

2. היעדר נזילות- בעוד בשוק הסחיר אנחנו יכולים למכור את החוב בכל יום מסחר, לפי מחיר השוק, בהלוואות חברתיות ישנה בעיית נזילות. בעיה זו תצוץ בעיקר ברגעי משבר: יותר לווים מתקשים להחזיר את ההלוואה, ויותר מלווים מעוניינים למשוך את כספם.

   
   

3. דמי ניהול- בעוד בשוק הסחיר נשלם עמלות מסחר אפסיות, בהלוואות חברתיות נצטרך לשל דמי ניהול לא קטנים למתווך (מנהל הפלטפורמה), מה שבסבירות גבוהה מוריד עוד יותר את הכדאיות.

   
   

4. היעדר פיזור- כן, אני קצת סותר את מה שרשמתי בסעיף 1, ובגלל זה גם בחרתי בו כסעיף האחרון (מקווה שהשתכנעתם כבר בסעיפים הקודמים), אבל עצם זה שהלווים כולם מהשוק הישראלי (שוק פצפון), ניתן להניח שמדובר בהלוואות בסיכון די גבוה.
   

   בנוסף, כנראה שמי שפנה לקבל הלוואה בפלטפורמה כזו, סורב או קיבל ריבית פחות אטרקטיבית מהבנק או מחברות האשראי. האם הייתי מוכן לקבל ריבית חד ספרתית על הלוואות לאנשים כאלו?

תמיד הקפידו להבין לאיזו השקעה אתם נכנסים. אם לא מבינים, לא נכנסים.