כיצד בוחרים את קרן הפנסיה המתאימה לנו?

קרן פנסיה, מוצר שמשלב חסכון לפרישה וכיסויים ביטוחיים בדרך לשם. אילו פרמטרים יש לבחון כאשר בוחרים לאיזו קופה להצטרף?

1. מסלול השקעה- מסלול התואם את סיבולת הסיכון והמרחק מפרישה.

   מי שלא בחר במסלול השקעה, יהיה כברירת מחדל במסלול תלוי גיל. המסלול מתחלק ל-3 קטגוריות גיל: עד 50- חשיפה למניות עד 53% 50-60- חשיפה למניות עד 42% 60 ומעלה- חשיפה למניות עד 26%
   

   אז יש הגיון שככל שמתקרבים לפרישה רמת החשיפה המנייתית צריכה להיות נמוכה יותר.

   אני אישית פחות מתחבר למסלולים תלויי גיל, כי אדם זר שאינו מכיר את הצרכים והרצונות שלי קבע את רמת החשיפה המנייתית במסלול במסלול. בנוסף, מסלול תלוי גיל מניח שעמית בן 45 ועמיתה בת 20 צריכים להיות באותה רמת חשיפה מנייתית, אבסורד לדעתי. והבעיה הקשה מכולן, מדובר ברמת חשיפה למניות סופר שמרנית לתפיסתי (במיוחד למסלול עד גיל 50).

   
   

   אני אישית מעדיף יצירת מסלול סינטטי שמשלב מסלול מנייתי פאסיבי בפיזור רחב (הנפוץ שבהם בקרנות הפנסיה הוא מסלול מחקה מדד S&P500) יחד עם מסלול אג"חי, בהתאם לטווח ההשקעה ולסיבולת התנודתיות. כך נוכל לבחור בדיוק את רמת החשיפה למניות הרצויה עבורנו. לדוגמה: עמיתה בת 25, רחוקה מהפרישה ובעלת סיבולת תנודתיות גבוהה, סביר שתבחר ב-100% מסלול מנייתי.

   לעומתה, עמית בן 65 שקרוב לפרישה והינו בעל אופי שמרני, סביר שייבחר בחשיפה גבוהה למסלול אג"חי, וייתן הקצאה קטנה למסלול מנייתי. שימו לב- בחלק מהחברות לא ניתן לבצע חלוקה חופשית לאחוזים בין מספר מסלולי השקעה, אלא רק לבחור מסלול השקעה נפרד לרכיב התגמולים (כשני שליש מהקרן לשכירים) ורכיב הפיצויים (כשליש מהקרן לשכירים). למה בחלק המנייתי עדיף מסלול פאסיבי ולא אקטיבי: - משום שאין קשר סטטיסטי מובהק בין זהות מנהל ההשקעות להצלחה של התיק

   - מפני שתשואות העבר אינן מצביעות על תשואות העתיד - מכיוון שאין לנו יכולת לנחש מי מנהל ההשקעות שכן יכה את השוק, וסטטיסטית רובם ייכשלו בטווח הארוך. - כי למסלולים אקטיביים יש חסרונות מובנים: א) בתוחלת ייתנו לנו את תשואת השוק בניכוי הוצאות הניהול (שעפ"י רוב גבוהות יותר מבמסלולים פאסיביים)

   ב)במסלולי מניות רבים ישנה חשיפה גבוהה מאוד לשוק המקומי ביחס לגודלו הגלובלי(הטיית הביתיות), שוק פצפון שמהווה כ-0.2% מהשוק העולמי, נוגד לגמרי את עיקרון הפיזור.
   

   נקודה נוספת שכדאי לקחת בחשבון: בקרן פנסיה מקיפה יש לנו תשואה מובטחת על כ-30% מהכספים, כך שהמסלול שבחרנו רלוונטי אפקטיבית רק לכ-70% מהקופה. רכיב התשואה המובטחת למעשה מקטין את התנודתיות בתיק, ומאפשר לדעתי לתת הקצאה גבוהה יותר למסלול המנייתי.
   

2. דמי ניהול- בפנסיה ישנם שני סוגים של דמי ניהול: דמי ניהול מהפקדה, הנגבים בשיעור מסויים מסך ההפקדה החודשית לחסכון הפנסיוני, ודמי ניהול מצבירה (או מחיסכון), שיעור מסויים ברמה השנתית שנגבה מסך כל החסכון בקרן. כאשר אנחנו בתחילת הדרך, והצבירה עדיין נמוכה, עיקר המיקוד צריך להיות מופנה לכיוון דמי ניהול מהפקדה. ככל שהצבירה עולה, יש לשאוף לדמי ניהול מצבירה כמה שיותר נמוכים, גם על חשבון העלאת דמי הניהול מההפקדה (ובד"כ בהצעות יש את הטרייד אוף שירידה בדמי ניהול מצבירה תגרור העלאה בדמי ניהול מהפקדה, ולהיפך), כאשר בסוף השאיפה להגיע לדמי ניהול מצבירה 0. איך נדע איזה תמהיל דמי ניהול טוב יותר עבורינו? מציע להשתמש במחשבון הזה של שור פיננסי.
   

3. הורים לילד בעל צרכים מיוחדים- ילדים זכאים לקצבת שאירים בגובה 40% מהשכר המבוטח של ההורה עד גיל 21. אם יש לכם ילד בעל צרכים מיוחדים, יכול להיות שהוא זכאי לקצבת שאירים לכל חייו. בכדי להיות זכאי לכך, הוא צריך לענות על ההגדרה של "בן מוגבל":

   1) הביטוח הלאומי הכיר בזכאותו לקצבת נכות כללית לאחר הצטרפותו של ההורה לקרן הפנסיה (לפני הגעתו של הילד לגיל 21) 2) הוא אינו מסוגל לכלכל את עצמו ואין לו מקור הכנסה פרט לקצבת נכות כללית או קצבת זקנה מביטוח לאומי כיסוי לבן מוגבל חל באופן אוטומטי ואינו דורש פעולה כלשהי מצד ההורים

   
   

   במידה וההכרה בילד כבעל צרכים מיוחדים נעשתה לפני ההצטרפות של ההורה לקרן הפנסיה הוא אינו נחשב כ"בן מוגבל". במקרה כזה ניתן באופן יזום לרכוש בחלק מהקרנות כיסוי ל"בן נבחר עם מוגבלות". בכל חברה גובה הכיסוי שונה, אבל ככלל כדאי להכיר- רכישת הכיסוי הנ"ל תפגע בגובה קצבת השאירים של בן/בת הזוג, ובנוסף, פרמיות הביטוח גבוהות יותר.

   
   
   
   

4. מסלולי ביטוח ישנים- אלו שהצטרפו לקרן הפנסיה לפני שנת 2018 (ולא ניידו או שינו מסלול ביטוח לאחריה), יכולים להיות במסלולי ביטוח שאינם פתוחים למצטרפים חדשים ועשויים להיות מתאימים להם. מעבר לקרן אחרת תבטל את החברות במסלול ביטוח זה, ללא אפשרות חזרה. לדוגמה- אדם שהצטרף לקרן הפנסיה לפני שנת 2018 כשהוא בן 45. היה והוא הצטרף לקרן שנתנה כיסוי שאירים של 100% בזמנו עד גיל 47, ניוד לקרן אחרת יגרור קיטון של 25% קצבת השאירים. דוגמה נוספת- מסלול עתיר שאירים, שנתן כיסוי לבן/בת הזוג של 85% , ו-15% לילדים. יכול להתאים לחלק מהעמיתים. עמית שנמצא במסלול זה וינייד את קרן הפנסיה יעבור למסלול של 60% לבן/בת הזוג ו-40% לילדים.
   

5. גיל תום ביטוח- בהמשך לסעיף 4, נפוץ בעיקר במסלולי ביטוח ישנים. רצוי לבדוק, גיל תום ביטוח (הגיל בו ייגמר הכיסוי הביטוחי). לדעתי כדאי לבחור בגיל 67. לצורך העניין עמיתה בקרן הפנסיה שגיל תום הביטוח שלה 64, ומקבלת קצבת נכות מקרן הפנסיה, מפסידה 3 שנים של קצבת נכות בעקבות זאת. חשוב לציין כי נשאלתי על כך פעמים רבות- גיל תום ביטוח 67 אינו מונע יציאה לגמלאות בגיל צעיר יותר.
   

6. שירות- פנסיה הוא מוצר עתיר תפעול יחסית ורמת השירות היא חשובה גם כן. לצערי לא יודע כמה המדדים שמפרסם משרד האוצר רלוונטיים, מה גם שלא נתקלתי בהבדלים תהומיים בין הקרנות. אולי בעתיד בעתיד נוכל להסתמך על המדדים האלו ככלי לבחירה בין קרנות.

   
   

מה הם רעשי רקע שיווקיים שעדיף להתעלם מהם:

1. תשואות עבר- ראשית, אם בחרנו במסלול פאסיבי, נטרלנו את הצורך בבחירת מנהל ההשקעות המוצלח. שנית, אין לנו יכולת לחזות את תשואות העתיד על סמך תשואות העבר. לא מאמינים לי? תאמינו ליצרנים שמפרסמים בגאווה את נתוני התשואות, ומציינים זאת באותיות הקטנות.

   

   רוצים לקרוא עוד בנושא? הנה פוסט מצוין של רונן מרגוליס בנושא
   

2. איזון אקטוארי- הכיסויים הביטוחיים (אכ"ע ושאירים) עובדים עפ"י עיקרון הערבות הדדית. העמיתים בקרן מבטחים אחד את השני. העמיתים משלמים את פרמיות הביטוח על בסיס חודשי. אחת לרבעון, הקרן מבצעת את פעולת האיזון, במידה ותשלום התביעות שמשלמת הקרן גבוהה מסך הפרמיות שנגבו מהעמיתים, ייגבה ההפרש מכלל העמיתים בקרן (גירעון אקטוארי). במידה והגבייה של הפרמיות גבוהה מהתביעות, יוחזר ההפרש לעמיתים (עודף אקטוארי). אז למה מדובר ברעש רקע? כי אין לנו יכולת לחזות את האיזון האקטוארי העתידי, גם לא על סמך זה שהיה ברבעון האחרון או שנה אחרונה או 5 שנים אחרונות. בנוסף, הרגולטור מתמחר את פרמיות הביטוח כך שבטווח הארוך האיזון האקטוארי אמור לשאוף לאפס. אז תנודות (חיוביות או שליליות) אינן אמורות להיות רלוונטיות בסל השיקולים שלנו. איפה עלולה להיווצר בעיה? במידה והקרן מאוד קטנה, עלול להיווצר מצב שהפרמיות אינן תואמות להרכב הדמוגרפי של העמיתים בקרן שעשוי להיות שונה מהותית מזה של כלל האוכלוסייה. בנוסף, בקרן קטנה מאוד יכולות להיות תנודות חדות שעלולות להביא למחיקה משמעותית בצבירות של העמיתים. מהי קרן קטנה? עפ"י הרגולטור, קרן עם פחות מ-1500 עמיתים. במידה וקרן קטנה מהרף הזה, הרגולטור מחייב את הקרן לרכוש ביטוח משנה על מנת להגן על העמיתים מתרחישי קיצון.

   כל הקרנות כיום עם מספר עמיתים גבוה יותר ואינן נדרשות למבטח משנה. למרות זאת, חלק מהקרנות הקטנות יותר רוכשות ביטוח משנה.
   

   
   

3. אישור תביעות- "חברה X מאשרת יותר תביעות מחברה Y". יכול להיות שיש חברות שיותר נוקשות באישור תביעות. אני לא יודע אם מגמה כזאת תמשיך בעתיד באותה החברה נוקשה/מקלה. במקרה קיצון ניתן לשכור את שירותיו של עו"ד/ רופא תעסוקתי/ בעל רישיון פנסיוני תותח שמתמחה בניהול תביעות כאלו. מבחינתי עלות איש מקצוע אינה קטסטרופה כלכלית , אז לא רואה סיבה "לבטח" את העלות שלו. בכל מקרה, תמיד אפשר לשמור כסף בקרן חירום לחודשים בהם לא נקבל משכורת ולמקרה שנצטרך לשכור איש מקצוע.

   לא מוצא סיבה לבחור את החברה שאישרה יותר תביעות בשנה כזו או אחרת.

כשבוחרים את קרן הפנסיה המתאימה לכם, זכרו להתמקד בעיקר ולא בטפל.