קרן "מנוטרלת" או קרן מהמרת?

כמו פטריות אחרי הגשם, כל פעם שהשקל מתחזק, רבים במרחב הוירטואלי תוהים מדוע לא לרכוש קרנות "מנוטרלות" כדי לא להיות מושפעים משער מט"ח. הסיבה לתהיה הזו היא כנראה שהתוהים על כך פשוט לא מבינים במה הם משקיעים.

רכישת קרן "מנוטרלת" מט"ח, או גידור מט"ח, זו השקעה במדד אחריו עוקבת הקרן, ובנוסף נקיטת פוזיציית לונג על השקל. אנחנו למעשה לוקחים הימור שיחול ייסוף בשקל, כלומר, ששער השקל יתחזק ביחס למטבע החוץ.

ראשית, חשוב להבין שבהשקעה לטווח ארוך אין טעם לגדר מט"ח, כי הנחה סבירה היא שתוחלת תנודתיות שער החליפין בצמד מטבעות של מדינות מפותחות היא אפסית בטווח הארוך.

מצרף לדוגמה גרף של שינויי שער חליפין משנת 2010 (אז נכנסה ישראל ל-OECD) ועד 2024 על שער שקל-דולר אמריקאי.

נקודה נוספת שיש לקחת בחשבון- רוב המשקיעים רוכשים בשיטת DCA (כלומר, מפקידים כל חודש לחסכון), מה שמקטין את ההשפעה של תנודות המט"ח.

בטווח הקצר תנודתיות מט"ח עלולה להיות בעייתית, אך מראש מניות אינן מתאימות להשקעה לטווח קצר, ולפחות ממה שאני נתקלתי, הקרנות המגודרות עוקבות אחרי מדדי מניות.

בנוסף, צריך להבין שהגידור יכול לעבוד גם לרעתנו. אקח צמד קרנות דמיוניות העוקבות אחר מדד s&p500,  אחת רגילה ואחת מגודרת להשקעה במשך שנה, ואניח כמה תנאי מעבדה על מנת לבצע השוואה קלה להבנה: -אין דמי ניהול לקרנות

-אין עמלות קנייה, מכירה או המרה

-אין מס מכל סוג שהו -אין  פערי עקיבה בין הקרנות -תשואת המדד הדולרית בתקופת שנבדקה היא 0%

-דולר אחד שווה 4 שקלים בתחילת השנה

-עלות יחידה של כל קרן סל 400 ש"ח

בכל קרן רכשנו יחידה ב400 ש"ח, כלומר במועד הכניסה שווי ההשקעה שלנו הוא 100 דולר.בסוף התקופה נמיר את הדולרים חזרה לשקלים ונראה מה קיבלנו ואיזו קרן עדיפה.

נבדוק איך תראה ההשקעה שלנו לאחר שנה ב-3 מצבים שונים: 1)ייסוף מטבע- התחזקות השקל ביחס לדולר, כך שבסוף השנה שער הדולר יהיה 3.9 ש"ח 2)ללא שינוי בשער החליפין 3)פיחות מטבע- היחלשות השקל, כך שבסוף השנה שער הדולר יהיה 4.1 ש"ח

שע"ח בסוף השנה	שווי קרן רגילה בש"ח	רווח/הפסד ברגילה בש"ח	שווי קרן מגודרת בש"ח	רווח/הפסד במגודרת בש"ח	איזו קרן עדיפה
3.9	390	מינוס 10	400	0	מגודרת
4	400	0	400	0	אין
4.1	410	10	400	0	רגילה

בטבלה מעלה, ראינו כי לפעמים קרן מגודרת עדיפה, ולפעמים רגילה. אך, יש נתון חשוב מאוד שהחסרתי מהטבלה הזו. הגידור אינו מגיע בחינם. הגידור מתבצע באמצעות חוזים מול גופים פיננסיים, העלות גלומה בחוזים, ונהוג להניח עלות של כ-3% לגידור.

עכשיו, ניקח בחשבון גם את עלות הגידור, של 3% (במקרה שלנו, 12 ש"ח)

שע"ח בסוף השנה	שווי קרן רגילה בש"ח	רווח/הפסד ברגילה בש"ח	שווי קרן מגודרת בש"ח	רווח/הפסד במגודרת בש"ח	איזו קרן עדיפה
3.9	390	מינוס 10	388	מינוס 12	רגילה
4	400	0	388	מינוס 12	רגילה
4.1	410	10	388	מינוס 12	רגילה

עכשיו כשלקחנו בחשבון גם את עלות הגידור, ראינו שקיבלנו תמונה שונה לחלוטין.

1)במקרה של ייסוף- המטרה לשמה אנשים רוכשים קרן מגודרת (נראה לי)- נפסיד יותר מאשר בקרן הרגילה, כך עפ"י הדוגמה. נכון לקחתי דוגמה אחת עם מספרים שאני המצאתי (שלא תלושים מהמציאות), וזה יכל להיות בכיוון ההפוך. אבל הנקודה היא שלא בטוח שנרוויח יותר מבקרן רגילה. תלוי איזו השפעה חזקה יותר, עלות הגידור או השינוי בשער החליפין.

2) ללא שינוי- העדיפות היא לקרן רגילה, כי עלויות הגידור גורמות להפסד

3) במקרה של פיחות- כמו בבדיקה הקודמת, גם כאן עדיף רגילה, רק שהפער ביניהן גדל עקב עלות הגידור.

תנודות מט"ח קטנות בד"כ, אך מה לגבי מקרי קיצון? במקרה של היפר-אינפלציה למשל, אנחנו מסתכנים במחיקה של חלק משמעותי מההשקעה שתגרם בעקבות הגידור. הסתכלו על הגרף מטה של שער החליפין בין לירה טורקית ודולר אמריקאי, וחשבו מה היה קורה לאזרח טורקי שהיה רוכש קרן מגודרת.

הבנתי, גידור עולה כסף ולא תמיד משתלם, אבל בסוף אני חי בשקלים, לא בדולרים, ורוצה להגן על עצמי. למה לא לגדר חלק מהכספים שלי? כמה באמת ממה שאנחנו מוציאים ביומיום מנותק לחלוטין משערי המט"ח? אני לא מתיימר להיות חוקר מאקרו-כלכלה, אך לדעתי קשה להתעלם מכך שאיננו חיים במשק אוטרקי. הרי בסוף גם עגבניית שרי תוצרת ישראל נקטפה על ידי חקלאי תאילנדי שנסע ברכב גרמני (שנוסע באמצעות דלק שיובא מטורקיה) והגיעה ללקוח באריזה תוצרת סין.

תחרות נמוכה יותר- קרנות ישראליות ידועות לשמצה בנטייתן להעלות דמי ניהול. בניגוד לקרנות שאינן מגודרות, הקרנות המגודרות לא צריכות להתמודד עם תחרות עם קרנות זרות, מה שמגדיל את הסיכון להעלאת דמי הניהול על ידן.

אז לאחר שמבינים באמת מה זו קרן "מנוטרלת" אין סיבה הגיונית לרכוש קרן כזו, וסתם משלמים אקסטרה על פיצ'ר מיותר.